#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך בהמ&quot;ז אם שינה 1) מפינה לפינה 2) מחדר לחדר 3) מבית לבית?	"1) כן, ואפי&#x27; כשאינו רואה מקומו הראשון (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [והחיי&quot;א (כלל מ&quot;ז סעי&#x27; ה&#x27;) משמע דיש מעלה לברך במקומו הראשון ממש אבל אינו מובא במ&quot;ב] 2) לפי המג&quot;א (ס&quot;ק א) אם רואה מקומו הראשון מותר לכתחילה אבל הפמ&quot;ג לעיל (מש&quot;ז סי&#x27; קע&quot;ח ס&quot;ק ט&#x27;) מפקפק בזה דאשכחן לגבי קידוש דמחדר לחדר אפי&#x27; כשרואה מקומו הראשון אינו מותר לכתחילה אלא בדיעבד, וה&quot;נ אין להקל אלא אם אינו יכול לברך באותו חדר [והוסיף השעה&quot;צ (ס&quot;ק ג&#x27;) דבודאי יש להחמיר לכתחילה לפי האבן העוזר דס&quot;ל דלא מהני מה שרואה מקומו הראשון, אכן כבר כתב המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קע&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ב, שעה&quot;צ שם ס&quot;ק ח&#x27;) דלא קיי&quot;ל כהאבן העוזר], ואם אינו רואה מקומו הראשון רק היתה דעתו עליו אפי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) מודה דאינו לכתחילה ורק במקום צורך כגון שמקומו הראשון אינו נקי יש להקל לברך במקום השני כשדעתו עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [ואע&quot;פ שבסי&#x27; קע&quot;ח מבואר דלכתחילה יכול לשנות מחדר לחדר כשדעתו לאכול שם, הכא גרוע טפי דרק היה דעתו לברך שם והוי כאילו דעתו לעשות דבר שלא כהלכה (לבושי שרד)] 3) לא"	סימן קפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשטח פתוח?	"אם הוא מוקף מחיצות הוי כמו מפינה לפינה והכל מותר, ואם אינו מוקף מחיצות מבואר מפמ&quot;ג לעיל (מש&quot;ז סי&#x27; קע&quot;ח ס&quot;ק ט&#x27;) דאם רואה מקומו הראשון הוי מותר, ואם אינו רואה מקומו הראשון במניעה קטנה יש להקל בתוך ד&#x27; אמותיו דכל ד&#x27; אמות חשוב כמקום אחד (פמ&quot;ג שם, חיי&quot;א כלל מ&quot;ז סעי&#x27; ו&#x27;) {וכן מבואר משערי הברכה פ&quot;ט הע&#x27; ל&quot;ו, והמ&quot;ב קיצר בזה, ולמעשה צ&quot;ע דאפשר דהפמ&quot;ג אח&quot;כ חוזר מזה וס&quot;ל דאפי&#x27; כשרואה מקומו צריך ד&#x27; אמות לכתחילה וכסתימת המ&quot;ב}"	סימן קפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבר הלך למקום אחר 1) בשוגג 2) במזיד?	"1) [כגון ששכח לברך (רש&quot;י)] ב&quot;ש ס&quot;ל דצריך לחזור למקומו הראשון וב&quot;ה ס&quot;ל דא&quot;צ לחזור. הרא&quot;ש פסק כב&quot;ש [זהו א&#x27; בשש מקומות דהלכה כב&quot;ש ע&quot;פ רב עמרם גאון (תוס&#x27; סוכה ג&#x27; ע&quot;א, שבת כ&quot;ה ע&quot;ב)] והרמב&quot;ם פסק כב&quot;ה [ורבינו יונה הביא הגאונים דפסקו כב&quot;ש אבל הוא עצמו פסק כב&quot;ה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)], ואפי&#x27; להרמב&quot;ם אם חזר הרי זה משובח (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), ולמעשה כתבו האחרונים דנכון לכתחילה לחזור למקומו אבל בשעת הדחק יש לסמוך על הרמב&quot;ם דס&quot;ל כב&quot;ה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) 2) [כגון שרצה לברך במקום השני, ואפי&#x27; אם לא ידע דאסור לעשות הכי] לכו&quot;ע צריך לחזור למקומו הראשון ואפי&#x27; כמה מילין אם אכל הרבה ולא יתעכלו (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;), וחידש הטור דלפי הרא&quot;ש דס&quot;ל כב&quot;ש הכא במזיד צריך לעלות חד דרגא ואפי&#x27; אם בירך בדיעבד לא יצא [וכן דייק הגר&quot;א מלשון הגמ&#x27; &quot;וחד עביד במזיד כב&quot;ה&quot; משמע דדוקא לב&quot;ה בדיעבד יצא אבל לב&quot;ש אפי&#x27; בדיעבד לא יצא], אבל הא&quot;ר חולק על הטור וס&quot;ל דאפי&#x27; להרא&quot;ש א&quot;צ לחזור בדיעבד, ולמעשה הסכימו האחרונים (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, אשל אברהם בגליון בשם א&quot;ר) דבדיעבד א&quot;צ לחזור ולברך אפי&#x27; אם היה מזיד על ההליכה וגם על הדין דידע דצריך לחזור ואפ&quot;ה לא חזר (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן קפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יתעכל המזון אם יחזור למקומו הראשון?	"לכו&quot;ע א&quot;צ לחזור (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן קפד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה למי שכבר הלך למקום שני?	"כתב רבינו פרץ דאם אוכל מעט [אפי&#x27; פחות מכזית (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), והבאה&quot;ט (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מהלכות קטנות דצריך כזית] פת [דוקא, ולא פרפרת וכיסנין (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)] יכול לברך במקום השני אפי&#x27; כשהלך במזיד, ובלבד שלא נתעכל המזון [ומ&quot;מ יש מעלה לחזור למקומו הראשון לצאת דעת הסמ&quot;ק (שעה&quot;צ לעיל סי&#x27; קע&quot;ח ס&quot;ק ל&quot;ד)]"	סימן קפד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשאוכל פת במקום השני האם צריך לברך 1) על נטילת ידים 2) המוציא?	"1) מבואר מביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; קע&quot;ח סעי&#x27; א&#x27; ד&quot;ה הוציא) דאם הפליג והסיח דעת צריך לברך על נטילת ידים, ואם לאו א&quot;צ ליטול בברכה 2) א&quot;צ לברך המוציא (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דלפי הרמב&quot;ם פשוט דבשוגג יכול לברך בהמ&quot;ז במקומו ולחזור ולברך המוציא עוד הפעם, אלא אפי&#x27; להרא&quot;ש יש עצה דא&quot;צ לחזור למקומו הראשון לשיטתו דס&quot;ל דא&quot;צ לברך בהמ&quot;ז אלא יאכל עוד פת בלי המוציא, וע&quot;ע במג&quot;א ונו&quot;כ], אמנם מבואר בביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; קע&quot;ח סעי&#x27; ב&#x27; ד&quot;ה אם) דאם הסיח דעתו וגם שינה מקומו צריך לברך המוציא"	סימן קפד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבר נתעכל המזון?	"לא מהני לאכול עוד, ואם רוצה לאכול עוד צריך לברך המוציא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) {וצ&quot;ע דקיי&quot;ל (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) דברכה ראשונה תלויה בהיסח הדעת ולא בזמן עיכול, ותי&#x27; המנח&quot;י (ח&quot;ה סי&#x27; ק&quot;ב) דהכא מיירי כשלא היה בדעתו לאכול עוד אכילות, ודוחק, אמנם תי&#x27; הציץ אליעזר (חי&quot;ב סי&#x27; א&#x27; אות ז&#x27;) תירוץ נפלא דמאחר שנתעכל המזון תו לא מצי לברך ברכה אחרונה וא&quot;כ אינה טעונה ברכה במקומן ופשוט דהוי שינוי מקום, ודו&quot;ק (וכן אמר הר&quot;י באק).}"	סימן קפד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לחזור למקומו הראשון לברכת מעין שלש?	"תלוי במח&#x27; ראשונים בסי&#x27; קע&quot;ח סעי&#x27; ה&#x27; אם טעונה ברכה במקומן, וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) דהעיקר הוא כהגר&quot;א דצריך לחזור למיני דגן [והפרישה חידש בדעת הרא&quot;ש דס&quot;ל דכל מיני דגן טעונים מקומן אפ&quot;ה ס&quot;ל דא&quot;צ לחזור למקומו הראשון אלא לפת, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ד) הוכיח מהרא&quot;ש גופא דאינו כן], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) רוצה להכריע דבשוגג במיני מזונות יש להקל לברך במקומו משום ס&quot;ס [מח&#x27; אם צריך לחזור למעין ג&#x27;, מח&#x27; אם צריך לחזור בשוגג], ודלא כמשמעות המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן קפד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בברכה רביעית?	"ג&quot;כ צריך לברכה דלא לזלזולי ביה (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) {וכדאשכחן בברכת ק&quot;ש (סי&#x27; ס&quot;ז) דצריך לחזור על הברכות ג&quot;כ}"	סימן קפד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שמברך מספק האם הוא יכול להוציא אחר ידי חובתו?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-c88641a0bb142a3063e6a05a76c1ea2582dad8a5.jpg"">"	סימן קפד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שאכל שיעור דרבנן, האם הוא יכול להוציא מי שאכל כשיעור דאורייתא ומסופק אם בירך בהמ&quot;ז?	"למ&quot;ד דמי שאכל כשיעור דרבנן יכול להוציא מי שאכל כשיעור דאורייתא בודאי יכול להוציאו, ולמ&quot;ד דאינו יכול להוציאו תלוי במח&#x27; אם ספק דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן (שע&quot;ת ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן קפד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה שמסתפקת אם בירך בהמ&quot;ז?	"כיון דהוא איבעיא דלא איפשיטא אם היא מחויבת בבמה&quot;ז מדאורייתא, הו&quot;ל ספק ספיקא במצוה דאורייתא וספק אחד במצוה דרבנן והיא פטורה (רע&quot;א), והשע&quot;ת (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא משער אפרים דאין לפוטרה משום ס&quot;ס, ועי&#x27; במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; קפ&quot;ו ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן קפד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסופק בשאר ברכות?	לא יברך, ומ&quot;מ יש לו להרהר הברכה בלבו לצאת דעת הרמב&quot;ם דס&quot;ל דבכל ברכות דרבנן יוצא בהרהור (רע&quot;א)	סימן קפד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסופק אם היה מחויב בכלל לברך בהמ&quot;ז?	"אם הוא מסופק אם אכל כלל אינו מחויב לברך, ואם הוא ודאי אכל אלא שמסופק אם אכל פת צריך לברך (באה&quot;ט ס&quot;ק ו&#x27;), אכן כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) דאפי&#x27; בספק אם אכל פת א&quot;צ לברך"	סימן קפד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור עיכול 1) באכילה מרובה 2) באכילה מועטת?	"1) קיי&quot;ל כר&#x27; יוחנן דיכול לברך כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה, וביאר הרבינו יונה דלא התחיל להיות רעב [דאילו סוף עיכול הוא שש שעות (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;)], 2) איתא בגמ&#x27; (ברכות נ&quot;ג ע&quot;ב) עוד שיעור והוא כדי הילוך ד&#x27; מיל והגמ&#x27; מחלק בין אכילה מרובה לאכילה מועטת, ולפי רש&quot;י השיעור ד&#x27; מיל הוא לאכילה מרובה, ולפי תוס&#x27; השיעור ד&#x27; מיל הוא לאכילה מועטת, והמג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) כתב דלא נאמר ד&#x27; מיל אלא לשיטת ריש לקיש דס&quot;ל עד שיצמא ואנן קיי&quot;ל כר&#x27; יוחנן וא&quot;כ אין נפק&quot;מ בין אכילה מרובה לאכילה מועטת אלא הכל תלוי אם התחיל להיות רעב ובאכילה מועטת קשה לשער, וכתב המג&quot;א דצריך לשער אם הוא רעב כ&quot;כ כמו שהיה רעב קודם לכן {וצ&quot;ע דהרי כתב הרבינו יונה דאפי&#x27; אם רק התחיל לעכל הוי כאילו נתעכל}, וכיון דקשה לעשות הכי כתב המג&#x27;&#x27;א דטוב לאכול עוד כזית. ולמעשה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה אם) דיכול לסמוך על השיעור דד&#x27; מילין (וכמ&quot;ש הט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) אבל לכתחילה אם יכול לאכול עוד כזית עדיף לעשות הכי (וכמ&quot;ש המג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;). [ובמקום ספק עיכול, הכריע הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) בפת צריך לברך {כשאכל כדי שביעה} ובשאר דברים לא יברך]"	סימן קפד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא תאב פירות אחרים?	"הב&quot;י מסתפק בדבר, והט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) ס&quot;ל דאינו נחשב כעיכול, והמג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) ס&quot;ל דהוי כעיכול, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ט) דהוי כעיכול, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) פסק כהט&quot;ז."	סימן קפד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמשך הסעודה לכמה שעות?	"צריך ליזהר דלאחר שהסיח דעתו מאכילה צריך לברך בהמ&quot;ז קודם השיעור עיכול אבל אם עדיין לא נגמר אכילתו נמשך סעודתו אפי&#x27; ע&quot;י אכילת כיסנין ושתייה (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) [וביאר הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) דאע&quot;פ דלמעשה הוא שבע אע&quot;פ שאינו מחמת הפת א&quot;נ כל זמן שאין האצטומכא נח עדיין לא מתחיל העיכול, והמ&quot;ב פי&#x27; משום שנחשב כסעודה אחת (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט), ונפק&quot;מ אם בתחילה אכל מין מזונות ואח&quot;כ אוכל דברים אחרים דאינו סעודה אחת אבל למעשה הוא שבע והאצטומכא אינו נח (וכן מבואר מהר צבי (ח&quot;א סי&#x27; צ&quot;ו)), ולמעשה פסק השבט הלוי (ח&quot;ז סי&#x27; כ&quot;ז אות א&#x27;) דצריך לחוש לטעם המ&quot;ב וממילא א&quot;א לברך ברכה אחרונה בכי האי גוונא] {ונראה עוד לפרש, דהמ&quot;ב כתב דהא דמהני לאכול פרפראות וכיסנין ושתייה היינו כשעדיין לא הסיח דעתו, וי&quot;ל דזהו המ&quot;ב לשיטתו דס&quot;ל דמהני רק משום דנעשה כסעודה אחת ולפיכך איצטריך שלא יסיח דעתו שלא להפסיק הסעודה, אבל לפי הפמ&quot;ג הוא דבר טבעי ואין נפק&quot;מ בכוונתו}"	סימן קפד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בברכה ראשונה לאחר שיעור עיכול?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) ס&quot;ל דצריך לחזור ולברך, אבל הרבה אחרונים ס&quot;ל דתלוי בהיסח הדעת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן קפד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור אכילה לברך בהמ&quot;ז 1) מדאורייתא 2) מדרבנן?	"1) כדי שביעה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א), ודלא כהלבוש דס&quot;ל כביצה [ועי&#x27; בביה&quot;ל (ד&quot;ה בכזית) לעוד שיטות הראשונים דס&quot;ל דמדאורייתא בכזית] 2) לר&#x27; יהודה כביצה ולר&quot;מ כזית, ואע&quot;פ דבעלמא קיי&quot;ל כר&#x27; יהודה הכא קיי&quot;ל כר&quot;מ דהשיעור כזית [דר&#x27; יוחנן מהפך השיטות, ועוד משום דאמר ר&#x27; יוחנן דאינו מוציא ידי חובתו עד שיאכל כזית דגן (חידושי הגהות)]"	סימן קפד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור שביעה?	"החינוך ס&quot;ל דתלוי בכל אחד ואחד, ואם הוא רגיל רק לאכול כדי מחייתו זה ג&quot;כ שביעה שלו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב), ורבותיו של רש&quot;י (ברכות מ&quot;ב ע&quot;א) ס&quot;ל דתלוי בדרך בני אדם לקבוע סעודה בשיעור זה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה), ובחולה וזקן ששבעין בכזית כתב הרדב&quot;ז שהם חייבין מדאורייתא (ביה&quot;ל ד&quot;ה בכזית) [אכן, השע&quot;ת לקמן (סי&#x27; קצ&quot;ז ס&quot;ק ח&#x27;) הביא הא&quot;ר שמסתפק בדבר {ויתכן דתלוי במח&#x27; הנ&quot;ל, וי&quot;ל דאפי&#x27; רבותיו של רש&quot;י יודו כאן דזהו הדרך של חולים וזקנים}]"	סימן קפד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מצטרפין שאר מאכלים עם הפת להיות מחויב מדאורייתא?	פשוט דכל מה שנאכל עם הפת מצטרף להשיעור מדאורייתא, אבל מה שאינו אוכל עם הפת מצדד הפמ&quot;ג דבעי פת ממש [והא דכתב הרדב&quot;ז דאם אכל שאר דברים ושובע ע&quot;י כזית פת, יש לדחות כגון שאכל פת ובירך בהמ&quot;ז ואח&quot;כ אכל עוד כזית דעכשיו הוא מחויב מדאורייתא בבהמ&quot;ז] (ביה&quot;ל ד&quot;ה בכזית)	סימן קפד סעיף ו		
